תכל'ס, מה באמת גורם לנו לצחוק?

ובכן, לפי הספר של אנרי ברגסון שנקרא "הצחוק", ישנן 8 סיבות שגורמות לנו לצחוק:

• איבוד הגמישות: כשאדם לא מצליח להתאים את עצמו לסיטואציה חדשה שמתרחשת בסביבתו. למשל: גבר רץ במדרכה ופתאום עוברת מולו עגלת-תינוקות. הגבר נאלץ לבלום בפתאומיות אך הגוף שלו עדיין לא הספיק להתרגל למצב "העצירה" החדש ולכן הוא מועד ונופל.
• חריגה מהנורמה: דברים שהם באופן חד משמעי שונים מההתנהגות הרגילה והנהוגה בתרבות בה אנחנו חיים. למשל: אישה שמגיעה לראיון עבודה כשהיא מחופשת לפיצה עם זיתים. התנהגות כזאת עשויה להצחיק אותנו במיוחד כאשר אנחנו יודעים בוודאות שהאישה אינה סובלת מהפרעה נפשית כלשהי ושמטרת ההתנהגות שלה היא להצחיק.
• חיקוי :לא סתם אנחנו רואים את התכנית "ארץ נהדרת" על המסך כבר שנים. כאשר אדם מחקה אדם אחר ומייצר קווי דמות ביניהם שגורמים לצופה להבין שהקשר הוא לא כ"כ הגיוני אבל דומה מאוד, דבר כזה יגרום לנו לצחוק .אגב, חיקוי לא חייב להיות חיקוי רק של אדם אלה גם של חיות.
• מחווה ותנועות המזכירות מכניקה אוטומטית: זה קצת מזכיר את הסעיף הקודם, רק שכאן מדובר בחיקוי של תנועות או מכונות וחפצים. דוגמא נהדרת היא הסרטים של צ'ארלי צ'פלין או של חנוך רוזן הפנטומימאי הישראלי.
• הפניית הגשמי אל הרוחני: קל להסביר את זה בדוגמא. אדם מנסה לאכול ארוחה טעימה שעבד עבורה קשה וחיכה מאוד לאכול אותה, אך בדיוק כשהוא מנסה להכניס את הכף לפה ולאכול, הטלפון מצלצל. ולאחר מכן שוב, מישהו דופק בדלת. וכן הלאה, כך שהוא לא מצליח לעסוק ברוחני בגלל מגבלות גשמיות.
• עקרון ההישנות: חזרתיות! אלמנט קומי שאנחנו רואים המון בקולנוע או אפילו בצפייה במערכוני סטאנד-אפ הוא חזרה של מספר רב פעמים על מילים או שאלות. כך נוצר מצב שהצופה מופתע מהרפטטיביות ואפילו לעתים גורמת לו לחיבור עם הטקסט ודקלומו.
• אפקט הדומינו: או "קומדיית טעויות". לא יכלתי להסביר את זה יותר טוב מכפי שנכתב בערך הבא בויקיפדיה: "כאשר מעשה אחד גורם לשרשרת אירועים מוזרים ומביכים שכל אחד מהם בא בעקבות קודמו."
• זכות בחירה מדומה: דמיינו שאתם צופים בסרט ובו הדמות הראשית גורמת לדמות אחרת לקפוץ על רגל אחת בכל פעם שמושמע צליל של חצוצרה. כך נוצר מצב בו אדם מבצע פעולה שנכפתה עליו על ידי מישהו אחר והיא מנוגדת לרצונו.