ימים נוראים

תקופת הסרט היא אזור שנת 1994, תקופת חתימה על הסכמי אוסלו השנויים במחלוקת. תקופה של תקווה בפלח השמאלני של העם ותקופה של תסכול ושנאה מבעבעת בפלח הימין הקיצוני. סצנה חזקה בסרט היא הישיבה של עמיר עם בני משפחתו והצפייה בטלוויזיה. עמיר המתוסכל מדבר על רבין ברשעות ובוז, ואביו שלא מסכים באופן חלקי עם מעשי ראש הממשלה מזכיר לעמיר שמדובר באדם שנבחר בידי הציבור. הניגודיות בין הדמוקרטיה וההכלה שלה במשפחתו של עמיר לבין התסיסה ההולכת ופועמת בחלק משמעותי מהקהילה שסובבת אותו מוצגת באופן חזק ומשמעותי בסרט.